תוכן

עד) והנה הקדישים שיש קודם העמידה ואחר העמידה, כולם הם מסוד ע"ב כמבואר אצלנו, וצריך שגם בהם יהיו ב' כ"ח, וב' מ"ב. ודע כי הנה אנו מכנים הויה דע"ב אל האצילות, ודס"ג אל הבריאה, ודמ"ה אל היצירה, ודב"ן אל העשיה. והנה כל האצילות כללותם הוא שם ע"ב, ולכן צריך שתכוין מ"ב הא', הויה דע"ב דיודין שבנוקבא דאצילות. ואח"כ תכוין המ"ב הב', מן הויה דע"ב דיודין, שבז"א דאצילות. והנה ע"ד מציאות הקדישין שבתפלת שחרית, כן הם במנחה וערבית, ובשאר היום. כי הקדיש אשר קודם העמידה דתפלת מנחה, תכוין אל הויה דע"ב דיודין. וכן בקדיש שאחר העמידה דתפלת מנחה, תכוין ע"ד שביארנו בתפלת השחר. ובקדיש שקודם יוצר דערבית, הוא ע"ב ס"ג, ושל קודם העמידה ואחר העמידה דערבית ג"כ, הוא ע"ב וע"ב, ושלאחר ערבית הוא ס"ג ומ"ה, והקדישים שבשאר היום כפי מה שתקרא, כך תכוין, כי אם למדת מקרא הוא בעשיה, ולכן הקדיש הוא מ"ה וס"ג. ואם שנית משנה אשר היא ביצירה, תכוין בקדיש ההוא בס"ג וע"ב. ואם עסקת בחכמת הקבלה, ג"כ תכוין ע"ד הנזכר בס"ג וע"ב, כי כל זה ביצירה.